משפחתו מספרת: "עומר אהב את אמינם ואפילו זכה להיות בהופעה שלו בניו־זילנד. לפני שבועיים, כשסיפרתי לו על ההופעה של ברונו מארס בפארק הירקון, הוא סיפר לי איך נכנס עם חברים לגולדן רינג בהופעה של אמינם".
משפחתו מספרת: "שיר ששמע תמיד במכונית של אמא שלו. עמרי לוחם בלוט"ר, נפל בקרב בקיבוץ בארי, בהסתערות לטיהור בית. במותו הציל את חבריו. בנו של תא"ל במיל' רוני בלקין".
משפחתו מספרת: "אוריקו,
מלח הארץ שלנו, מטובי בנינו, אהוב שלנו. השיר מייחד אותך ותמיד ברגעי שקט הקפדת לשמוע ולהשמיע אותו. הדמיון, החוכמה והרוח החופשית שלך מלווה תמיד באושר ובאור אינסופי. היית האור שלנו".
משפחתו מספרת: "יש לנו חור בלב בצורה שלך, שגם 100 אנשים לא יצליחו למלא. היית האיש למשימות מיוחדות, האיש עם האנשים בכל מקום, תמיד חכם מהסיטואציה ורואה את הנולד. לא היה אדם שיכל לעמוד בפני הקסם, חוש ההומור והאינטליגנציה שלך. השירים שאהבת הפכו לפסקול הזיכרון שילווה את חיינו ואיתם ננסה לחגוג את החיים כמו שידעת".
אמו נטליה קסרוטי מספרת: "קשת אהב המון שירים אבל יותר מהכל את 'היו זמנים' של זוהר, שנוגן גם בלוויה. זה שיר של חבר'ה, של חברות, של דאחקות, של קשת".
משפחתו מספרת: "לפני ארבע שנים קיבל עלים החלטה לעבור לאורח חיים בריא. הוא היה ספורטאי חובב מרתונים וכדורגל, ובשנתיים האחרונות השתתף בהרבה מרתונים, גם בחו"ל. הוא היה אוהד מושבע של ריאל מדריד. בזמן האירוע, בעוז רוחו ואומץ ליבו, הוא קפץ לנקודת החדירה והסתער על המחבלים תחת ירי. בגופו מנע טבח בעראמשה ובאדמית".
משפחתו מספרת: "תומר אהב לקרוא, ספרות יפה וגם מקצועית. כשהיה בקורס קצינים, יחד עם שלושה חברים, אסף סיפורי פיקוד מצוערים. בגב כריכת הספר נכתב: "זה הרטט הזה בלב, זאת הצמרמורת שעוברת בגוף, הקסם שמתרחש באותו הרגע. הקסם שקורה רק פה. כשהצוות שלך מסיים ראשון את הנסיגה, והגאווה והנוף מתמזגים לאחד. כשהם זוחלים על קצה ההר ובסוף חוזרים עד להתחלה וממשיכים בראבק, כי לימדת אותם לעולם לא לוותר. כשכולם מתחבקים צמוד־צמוד בשהייה במתגלגל ולאף אחד לא אכפת מהסירחון. כשהחיילים שלך מפנים את המקום באוטובוס לזקנה, ושכולם חוזרים בשלום מפעילות מוצלחת. ככה זה מרגיש, זו התחושה המיוחדת. אז כשתשאלו למה, למה אנחנו כאן, זה מה שנגיד'".
משפחתה מספרת: "שרון הייתה לוחמת צדק אמיתית. נלחמת את המלחמות של כולם. עובדת מסורה וראשונה לכל משימה. בבית היא הייתה המפונקת של המשפחה. הילדה הקטנה של אבא ואמא. כל כך אהבה לצחוק ולהשתטות עם אחייניה. בערבי קריוקי שכל כך אהבה נהגה לשיר את השיר של איל גולן 'לוחמת'. היום אנו מבינים כמה משמעות יש לשיר הזה וכמה נכון הוא לגביה".
אביו מספר: "אמיר אהב סרטי פעולה ומרוצי מכוניות. את סדרת 'מהיר ועצבני' ראה שוב ושוב. הצבא טרם מסר לנו גרסה מלאה לאירועים אך ידוע לנו שמרבית חיילי הבסיס נפלו בקרב, כולל כל יחידת הבלונאים של אמיר. בחצי השעה האחרונה, לפני שהקשר עימו נותק, הוא הספיק לדווח בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שהבסיס מותקף על ידי מאות לוחמי חמאס. ארבעה ימים המשפחה היטלטלה בתקווה שאולי הוא חי. מה שתרם לתקווה היה שהטלפון הנייד שלו אוכן בתוך עזה. ברביעי שעבר נמסרה לנו הבשורה המרה על כך שגופתו של אמיר זוהתה בתוך הבסיס. צה"ל הודיע שעם פטירתו אמיר הועלה מדרגת רב"ט לדרגת סמל".
משפחתו מספרת: "בזמן הופעה של דויד ברוזה בנמל תל־אביב באפריל 2022, התרחש פיגוע ברחוב דיזנגוף. בעקבות ידיעה על חדירת מחבל לאזור הנמל, הקהל נדרש להישאר במקום בתום ההופעה. בעודם מסוגרים בחדר האמנים, יונתן ביקש מדויד לנגן את השיר האהוב עליו, שלא נוגן בהופעה. דויד נענה בשמחה. בתוך חוסר הוודאות והבהלה, השיר הפיג את המתח וריגש את כולם. השיר מציע לבחור באהבה, בכאן ובעכשיו, ולהעריך את הרגע. יונתן, שהאיר כל חדר בנוכחותו, ידע לתת אהבה לכל סובביו וייצרב לעד בליבנו".
משפחתו מספרת: "רועי פיקד על הגזרה בזמן האירוע, הציל חיי רבים ונהרג בקרב על סופה. הסרט האהוב על רועי היה 'סוס פרא', לדבריו הפסקול היה הכי טוב בעולם. הוא חלם לטוס לניו־זילנד לאחר שירותו הצבאי ולהיות רועה צאן. רועי אהב להכין מיץ תפוזים עם סבתא שלו, לעבוד בגינה ודאג לאחיו ולאמו".
משפחתו מספרת: "דן היה ילד אוהב ואהוב, בעל רגישות אין קץ מתובלת בכמות טובה של הומור וציניות. לאחר שסיים שירות חובה בחיל האיסוף הקרבי, דן בילה חצי שנה בדרום ומרכז אמריקה בהתנדבות בהוסטלים מקומיים. לאחר ששב לישראל ביולי, החליט לדחות את לימודיו בשנה נוספת על מנת לבלות עם חבריו ולעבוד בתור ברמן וכגנן. הוא מאוד אהב מסיבות ופסטיבלים, ודאג לבלות את זמנו מוקף בחברים וליהנות כמה שיותר מהחיים. בחרנו להנציח את דן עם השיר Believe What I Say של קניה ווסט. דן אהב מאוד היפ־הופ ואת קניה במיוחד. קיבלנו את הטלפון של דן שהיה במיגונית שבה הוא נרצח מחייל שייטת שהיה באזור. כשפתחנו אותו ראינו שזה השיר המושמע ביותר שלו של השנה האחרונה וגם השיר האחרון שהוא שמע".
משפחתו מספרת: "עומרי אהב מאוד מוזיקה, תמיד היה לו פלייליסט מוכן, לכל מטרה. אחד השירים האהובים עליו היה 'שיר בעיפרון' של בית הבובות. האמת שמעולם לא התעמקתי במילות השיר, עכשיו אני מבינה עד כמה הן מייצגות את עומרי ואת מי שהוא היה. ילד שידע להביע, לסלוח, לטעות וללמוד. תמיד להשתפר וללכת עם הקול והאמת הפנימית שלו. ילד רגיש לסובבים אותו. הוא ידע לקרוא אנשים והיה החבר הכי טוב של כל כך הרבה חברים וחברות שאותם הרגיש וידע לגעת, להיות הכתפיים האיתנות שלהם. ילד מלא שמחת חיים, שחייו הקצרים היו מלאי שמחה וטוב לב".
משפחתו מספרת: "השיר 'כוכב' שכתב אסף אמדורסקי וביצע אביתר בנאי היה מהשירים הבודדים בפלייליסט של איתמר. הוא שמע אותו הרבה בתקופה האחרונה והמילים של השיר העבירו בנו צמרמורת. 'תן את ימיך / כמו טבעת יהלום / לא עוד עלה רועד / נצנץ למרחקים / אתה הכוכב היחיד בשמיים / ולא כמו שהיה בעבר / היום אתה זוהר / זורם בעורקים / נצנץ למרחקים / בוהק לעולמים'.
איתמר רצה להתגייס לקרבי מאז ומתמיד, הצבא עיצב אותו מאוד, במיוחד בתקופה הזו ראינו איך הוא חי כל יום 'כמו טבעת יהלום', בשמחה, בחדווה, במשמעות גדולה. הוא היה גאה להיות לוחם ומפקד, אהב את החיים, היה מאושר, מוקף חברים טובים בת זוג ומשפחה אוהבת. עכשיו עבורנו הוא הכוכב היחיד בשמיים, זורם בעורקים, מנצנץ למרחקים וזוהר לעולמים".
משפחתם מספרת: "אודיה ודולב הכירו באילת בזמן שירותם הצבאי בחיל הים. בשנת 2015 נישאו, והביאו לעולם שתי ילדות מופלאות. רומי בת השבע וליה בת השלוש. הם אהבו מאוד מוזיקה ודולב אף עסק בתחום המוזיקה כעורך רמיקסים. זוג נפלא ומלא בשמחת חיים, היו רוקדים יחד כמשפחה מדי יום. אחד השירים שמאוד אהבו היה All Of Me שגם ליווה אותם בריקוד החתונה. הם נרצחו בדם קר לעיני בנותיהם".
משפחתו מספרת: "מיכאל היה אהוב על כל מי שפגש. הייתה לו אינטליגנציה רגשית גבוהה והוא הצליח למצוא נקודות חיבור עם כל אדם בזכות החוכמה והשנינות שלו. הוא היה בן זוג מושלם לתמר. עוטף ומכיל, ששם אותה במקום הראשון, והיה נאמן לערכים שלו. בדיוק בשבוע שבו נהרג, רגע לפני צאתו לחופשת השחרור, קנה את האלבום שבו מופיע השיר הזה. האלבום הגיע במהלך השבעה - ונותר בניילון. השיר מדבר על הצורך התמידי להיות עם ראש מורם, ולמצוא את האור בדברים - לדעת איך להסתכל על העולם".
אשתו ראשית צור מספרת: "הספר הזה ליווה את יהונתן בתקופות שונות בחייו. הוא תמיד שמח לפתוח דיונים פילוסופיים בהשראתו. בשנים האחרונות בתהליך הבנייה והתכנון של הבית שבנינו, הספר היה נוכח ליד המיטה דרך קבע. בעלילה המתארת דמות יצירתית, עצמאית, בעלת חשיבה חופשית ובלתי מתפשרת, יהונתן מצא קווים מקבילים לדרך החשיבה שלו. יחד עם סקרנות ושאלות לגבי דרך החיים האינדיבידואלית שהגיבור בחר שהייתה שונה בתכלית מדרכו. איכשהו הוא הצליח תמיד להיות נאמן לעצמו ולהיות יותר מרק אדם פרטי".
שיר: יוצא לאור / אהוד בנאי
משפחתו מספרת: "כל מי שהכיר את ג'ואד יכול להעיד על שמחת החיים והחיוך הרחב שליוו אותו. הוא היה אדם צנוע שמאוד קל להתחבר אליו. הוא שמר על כולנו בנחישות, באומץ ודבקות במטרה. 'יוצא לאור' היה אחד השירים האהובים עליו ותיאר הרבה מהמסע שלו".
