עם עלות השחר

שלומו רקום בשלומה.

עדיין התנומה שלווה וחמימה.

חלומותיהם הסמויים

משוחחים ביניהם.

שלומי ושחר -

מהרגע שבו נפגשו עיניהם.

מהרגע שבו התמזגו חייהם.

בביתם, קיבוץ חולית.

ימיהם כהורים והזמן השוטף.

שלומי ושחר -

פסנתרן ומלחין וזמרת יוצרת,

שותלים אהבה ושירים בעוטף.

"אמא – כבר מותר לבכות?"

לוחש הלחן במסרון.

בגיטרה מפרפר השיר האחרון.

עם עלות השחר

שלומו נוגע בשלומה.

את היופי והחן אנושיות בראה.

בביתם פגעה בהם היד הרשעה.

כה פגיעים וחשופים וחסרי מגן.

בגופם מכסים את הנער את הבן.

הבן שהצילו, אחר כך הדממה.

עם עלות השחר שלומו בשלומה.