"גיבורי מקלדת" הוא כינוי שמודבק לאנשים שטובים בלדבר, לא בלבצע. כאלה שעבורם הרשתות החברתיות הן מרחב של אלימות והשתלחות, או, לחלופין, של רהב ללא כיסוי. אבל במלחמה הזו התגלו גיבורי המקלדת האמיתיים של ישראל – צבא ההסברה שמורכב כולו ממתנדבים ושנכנס לוואקום האדיר שהותירה המדינה.

ראשונה בין ראשונים היא אלה קינן, שמוכרת בכינוי "אלה טרוולס", בת 35 שבימי שגרה כותבת תוכן ברשתות החברתיות על תיירות וטיולים ברחבי העולם. הנופים והחיים הטובים התחלפו אצלה ברגע בסרטוני הסברה בהירים וברורים שהגיעו למיליונים ברחבי העולם – בטוויטר, באינסטגרם ובטיקטוק. את המיתוג "חמאס הוא דאעש", Hamas is ISIS, הגתה כבר ביום ראשון, למחרת המתקפה של חמאס על ישראל, והוא הגיע עד לנאומו של נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן. גם הסלוגן "המערב הבא בתור", The West is Next, שנעשה ויראלי, נהגה על ידי קינן והופץ בידי המתנדבים הרבים שהתקבצו סביבה – בלי להכיר אותה בכלל.

חלק מהחוכמה של קינן נעוץ בהבנה שמסרים פשוטים עם תהודה רחבה יכולים להגיע רחוק מאוד גם בלי מימון משמעותי. כל מה שצריך זה רצון טוב והוראות הפעלה לטובת אלפי הישראלים שרק חיכו לפקודות שלה: איך להגיב, איפה לתת לייק, מה בדיוק לכתוב בשביל להילחם בהכחשה, באנטישמיות ובשקרים שמופצים לכל עבר. מאז 7 באוקטובר פועל צבא האמת של קינן בהתנדבות מלאה. קינן עצמה עזבה את עבודתה, וכולם מגויסים בצווי 8 בלי תמיכה ממשלתית או הכרה רשמית. סוד ההצלחה הוא לא בהמתקת המציאות או בעיצובה מחדש, אלא להפך – כל האמת בפנים. אין קרב שקטן על החבורה הזו – ממאבק במכחישי אונס, דרך קמפיין נגד פעילת הסביבה גרטה תונברג שנהפכה לתומכת חמאס ועד קרבות טוויטר חצי הומוריסטיים עם התומכים של החות'ים בתימן.

בשבועות הארוכים הללו עסקו רבים בהצלת חיים של ממש, תחת אש. קינן, הרחק מהחזית, עשתה את הכי טוב שלה: לספר את הסיפור שמעצב את התודעה העולמית, ועל הדרך גם להרים את המורל הלאומי ולתת תחושה שכל אחד מאיתנו יכול לתרום למאמץ המלחמתי היישר מהאייפון ומהכורסה. לצידה של קינן כוכבים נוספים כמו יוסף חדאד, נועה תשבי, מתן חלק ועוד רבים וטובים שיישמו את הכלל "אם אין גלגל – אני גלגל". יותר נכון: אם אין משרד הסברה או משרד חוץ או מדינה מתפקדת, יתפקדו האזרחים ויעשו עבודה טובה פי כמה.